אבל דווקא כשהעניינים מגיעים לחינוך, הרצון הטוב של שמירת הערכים האיכותיים שילוו אותי מילדותי, הופך לעניין מסובך. אף על פי שהיינו רוצים בכך מאוד, החיים המודרניים לא מאפשרים לנו להיות הריבון היחיד בכל הקשור לחינוך ילדינו. אנחנו תלויים במסגרות החינוכיות, במנטליות של אנשי חינוך שמגדלים יחד אתנו את ילדינו. ככל שמדובר בילדים קטנים יותר, כך הדברים האלה קריטיים במיוחד.
לכן כשחיפשתי מסגרת לבני הבכור ולאחר מכן גם לבת הקטנה, ידעתי היטב שאני צריכה מסגרת שתשמר את הדברים שחשובים לי. מסגרת שהגישה החינוכית שלה תואמת את זו שאני גדלתי בה ובה רוצה להמשיך לגדל את ילדיי. כן, כן, החינוך הרוסי, ליתר דיוק, החינוך הרוסי בגרסתו הישראלית. זה שמשלב אהבה אינסופית כלפי הילדים עם כל מה שהפך כבר לסמל לחינוך איכותי בגיל הרך.
על מה בעצם אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על חינוך רוסי? על מספר אבני יסוד. אחד הדברים הראשונים שעולה לכולנו בראש כשמדברים על חינוך רוסי זה לימודים. ידוע שילדים רוסיים חונכו ללמוד, יודעים ללמוד ואוהבים ללמוד. ולכולנו ברור גם שלא באמת ניתן, וגם לא באמת צריך להושיב ילדים קטנטנים סביב שולחנות לימוד ולהתחיל לעבוד אתם על פי ספרי לימוד. מאידך, בדיוק בגילאים האלה נבנה הרצון ללמוד, להכיר דברים חדשים, לחקור, וכל כך חבל לפספס את ההזדמנות הזאת. מסתבר שמשחקי הגן יכולים להיות גם מהנים וגם משכילים באותה מידה. כשיש תכנית פדגוגית מובנית, זמן משחק הופך לזמן בו הילדים בצורה כיפית וקלילה לומדים דברים שיקלו עליהם השתלבות בבית הספר, ירכיבו בסיס ללימוד מעמיק וגם ישרישו בהם את האהבה יקרה מפז לעצם תהליך הלמידה. גם ילדים בן יכולים ללמוד שפות וחשבון ולא על חשבון המשחק, אלא תוך כדי משחק.
אך "החינוך הרוסי" שכולם מדברים עליו שכל כך חיפשתי הוא הרבה מעבר ללימודים בגיל הרך. בגיל הזה הילד לומד לא רק אותיות ומספרים, אלא גם דברים הרבה יותר חשובים לעתיד: מה מותר ומה אסור, כיצד עליו לנהוג עם חברים ועם מבוגרים, מהי התנהגות מקובלת במצבים שונים בחיים ועוד. עניין של גבולות ודוגמה אישית בגיל הזה הם אלה שיקבעו גם בעוד הרבה שנים כיצד הילד ידבר עם הוריו, כיצד יתנהג בבית וברחוב, מה ירשה לעצמו לעשות בשעת זעם וכו'. אני יודעת שאפשר לחנך ולהציב גבולות גם בגיל ההתבגרות, אבל לי באופן אישי חשוב היה לדאוג שהבסיס האיתן יהיה שם כבר מגיל שנה.
ואם אנחנו כבר מדברים על דמויות מפתח בחינוך, איך אפשר לחשוב על חינוך ילדים ללא השתתפות פעילה של סבים וסבתות? ואם אנחנו מדברים על השתתפות פעילה של סבים וסבתות, איך אנחנו יכולים לצפות מהם לעשות זאת אם לא תהיה להם שפה משותפת עם הילדים? וכך מתגלה לו יתרון חשוב נוסף של מסגרת שבה בחרתי: הענקת שפה רוסית לילדיי הקטנים. שפה שהיא הרבה מעבר לכל שפה אחרת. כי רוסית עבור ילדיי זה יכולת לתקשר עם סבא וסבתא, לשמוע את הסיפורים שאני שמעתי כשהייתי קטנה, לצחוק מאותם בדיחות שאני צחקתי, לשיר את אותם שירים... זו לא רק עוד שפה, שלה כמו לכל שפה יש ערך תרבותי ופוטנציאל לעזור בחיים המקצועיים העתידיים, זו שפה שהיא חלק בלתי נפרד מהזהות שלי. לכן מבחינתי לא הייתה בכלל שאלה האם אני מעבירה אותה הלאה לילדיי, השאלה הייתה רק איך אני עושה זאת.
בגן "איגום" שבו התחנכו שני ילדיי לא הייתי צריכה להסביר למה כל כך חשוב לי שילדיי ידברו רוסית, ידעו מה זה גבולות של טעם טוב וילמדו אותיות ומספרים הרבה לפני שמבחני המיצ"ב יגיעו. מה גם שרשת גני "איגום" היא רשת מוכרת ע"י משרד החינוך וקיבלה את כל התעודות הדרושות גם בתחום הבטחון וגם בתחום החינוך. אני אמא ישראלית לכל דבר, מבחינתי אהבה לילדים זה ערך עליון. ודווקא בגלל זה ומתוך אהבה אני בטוחה שמה שאנחנו אוהבים לקרוא לו "חינוך רוסי", הוא החינוך הטוב והאיכותי ביותר שאנחנו יכולים להעניק לילדים.
רשת גני ילדים "איגום" הינה רשת גנים מוכרת על ידי משרד החינוך הפרוסה בכל הארץ ובפרט בחיפה, כפר-סבא, הוד השרון, רחובות, באר שבע, קרית-אתא, נתניה, נהריה ופתח-תקווה. בנוסף הרשת מפעילה מעונות יום לגיל הרך וצהרונים. לפרטים נוספים אנא מלאו את הטופס.
